1998
חוקי הנגב החלו את דרכם ב-1998, אז אישרה ממשלת ישראל להעניק הטבות מס לישובים בנגב ובפריפריה, ובכלל זה לעיר באר שבע. תושבי באר שבע זכו להטבת מס בשיעור של 12.5 אחוז, ואילו ערד, עומר, מיתר ולהבים זכו להטבה בשיעור של 5 אחוז. הדבר תרם לשגשוג העיר באר שבע והנגב.

2000
כשנתיים לאחר מכן, הוחלט לצמצם את חוקי הנגב, והטבת המס לבאר שבע ירדה ל-7.5 אחוז בלבד, וכעבור שנה בוטלה לחלוטין. תושבי ערד, מיתר, עומר ולהבים הפסיקו ליהנות גם הם מההטבה. עקב כך יצאו התושבים למאבק ציבורי.

2001
המאבק הצליח רק חלקית: נקבע כי דימונה, ירוחם, נתיבות, אופקים, שדרות, מצפה רמון, ערוער והמועצה האזורית רמת נגב ימשיכו לקבל הטבות הנעות בין 13-25%, אך ההטבות לערד לא הוחזרו.
2005
הכנסת אישרה הטבות מס ליישובים מחוץ לטווח הקסאם. ההחלטה התקבלה אז בניגוד לעמדת הממשלה. המרוויחים הגדולים: תושבי ערד, חצור הגלילית, חבל איילות ובית-שאן
בניגוד לעמדת הממשלה, שקבעה כי הטבות מס יוענקו רק ליישובים הנמצאים בטווח הקסאם, צירפו חברי ועדת הכספים של הכנסת עוד 3 יישובים ו-2 מועצות אזוריות לרשימת הזכאים להטבות במס הכנסה בשיעור 13%.
חבר הוועדה, ח"כ אברהם (בייגה) שוחט (עבודה), לשעבר ראש עיריית ערד, הצליח להכניס את ערד לרשימה, בנוסף למועצות האזוריות ערבה תיכונה וחבל איילות. בכך הוחזרו ליישובים אלה הטבות שנלקחו עם ביטול חוקי הנגב. ח"כ דניאל בנלולו (ליכוד) צירף את חצור הגלילית ובית-שאן לרשימת הזכאיות.

2007
עתירה הוגשה לבג"ץ על ידי מספר יישובים ואגודות לזכויות האזרח, נגד מתן ההטבות לערד, בית שאן, חצר ושתי המועצות האזוריות.
הטענה היא כי הן קיבלו הטבות שלא על פי הקריטריונים ולכן מגיע גם ליישובים העותרים. בג"ץ פסק כי על המדינה להסדיר את נושא ההטבות בחקיקה שוויונית על פי קריטריונים.
2012
עד לשנה זו לא קידמה הממשלה את הנושא. בג"ץ נתן ארכה של שנה לממשלה להסדיר את החקיקה ואם לא יוסדר הנושא- בחודש מאי 2013 יבוטלו ההטבות לערד, בית שאן, חצור והמועצות

2013
עיריית ערד פנתה לבג"ץ בבקשה להאריך את קבלת ההטבה עד שתוסדר החקיקה על ידי הממשלה. פרקליטות המדינה תמכה בבקשת הארכה כמו גם משרד האוצר שהודיע שתוך שנה הוא יסדיר את הנושא. בג"ץ האריך את תקופת ההטבה עד ל – 22/2/14 .
אוגוסט 2013
שר האוצר לפיד מודיע שאינו מקדם את התכנית בגלל הבחירות לרשויות המקומיות וגרעון תקציבי. בערד מתחיל שוב קמפיין להשארת הטבת המס עד לחקיקה.
ינואר 2014
השעון מתקתק. שר האוצר שומע את הקולות ואת הלחץ המתקרב מבג"ץ ומעלה על שולחן הממשלה את "תכנית סופר" לחלוקה הטבות מס על פי קריטריונים שווים. ההצעה נדחית בשתי ישיבות ממשלה עוקבות.
פברואר 2014
אם לא תוכיח הממשלה לבג"ץ את רצינותה בדבר קידום תכנית ההטבות הארצית, יאבדו תושבי ערד את זכאותם להטבת המס בגובה 12%.

המשמעות: חוסר שוויון בלתי סביר בין היישובים הסמוכים והדומים: דימונה עם 19% הטבה, ירוחם 19%, מצפה רמון 24%. מדובר בהבדל של 20-30,000 שקלים נטו לשנה למשפחה.

בערד שואלים האם כך תוכל ערד להשאיר את תושביה החזקים יחסית ? האם תוכל למשוך משפחות חדשות? האם כך תוכל ערד למשוך יזמים ועובדים כשאין להם יכולת להציע שכר נטו גבוה יחסית? כיצד תוכל ערד להתמודד כשווה מול הערים השכנות, לקליטתם של אנשי צבא הקבע היורדים דרומה?